להתווכח כמו אברהם אבינו עבור החפים מפשע בעזה

מרבית הישראלים-היהודים תומכים במלחמה בעזה, אך הצדקת הטיעון כי מדובר בהגנה עצמית הובילה לקוצר ראייה רוחנית בקרב בני עמי. כמנהיגים רוחניים ומנהיגי קהילות, עלינו, הרבנים, מוטלת החובה ללמד את עמדת המקורות האוסרים על פגיעה בחפים מפשע.


By: Rabbi Arik Ascherman
August 11, 2014

Available in:
English | العربية | עברית | Türkçe


התמיכה בקרב הציבור בישראל בעד המלחמה בעזה עומדת על למעלה מ-90 אחוזים, זאת בעיקר משום שחמאס ממשיך כל העת בירי רקטות וניסיונות חדירה דרך מנהרות תת קרקעיות שמטרתן לחטוף ולרצוח אזרחים ישראלים.  

 

התמיכה בקרב הציבור בישראל בעד המלחמה בעזה עומדת על למעלה מ-90 אחוזים, זאת בעיקר משום שחמאס ממשיך כל העת בירי רקטות וניסיונות חדירה דרך מנהרות תת קרקעיות שמטרתן לחטוף ולרצוח אזרחים ישראלים.  

אך ישראלים-יהודים לוקים בקוצר רואי מבחינה רוחנית הגרועה כמו זו של אילו המסרבים לגנות את פעולות ארגון החמאס. אנחנו, ארגוני זכויות האדם בישראל, מגנים גם  פגיעה מכוונת  וגם פגיעה בלתי מידתית באזרחים בלתי מעורבים בצד הישראלי והפלסטיני. אני מאמין כי לישראל יש זכות להגן על עצמה אך גם לזכות זו יש קווים אדומים. יותר מכך, כרב ישראלי חובתי לומר זאת באופן חד וברור: העמדה שנוקטת מדינתי כלפי מותם של אזרחים פלסטינים מטרידה מאוד.

אלו מאתנו שמשמיעים טיעונים "שפויים" המנסים להביע עמדה מאוזנת נתפסים לעיתים קרובות כבוגדים. אני מותקף בעת ובעונה אחת בידי אלו שאינם מבקרים את הטקטיקות שחמאס נוקט בהן ואלו שטוענים שדבריי משולים ל"ירייה בגבם של חיילים". רוב הישראלים רוצים בראש ובראשונה לא להיהרג. אך, הם גם אינם מעוניינים להרוג אחרים. מדוע אם כך ישראל גורמת לכל כך הרבה מוות, פציעות והרס בקרב הפלסטינים בעזה?

הישראלים חיים בסתירה מתמדת בין תמיכתם הבלתי מסויגת במלחמה מחד, ובכך שהם אינם מייחלים לפלסטינים סבל באמרם שהמראות של ההרס והמוות הצד הפלסטיני שוברים את ליבם, אבל "החמאס הוא האשם". "הם התחילו" טוענים הישראלים. "הם משתמשים באזרחים כמגנים אנושיים".

ישראלים רבים החלו לטעון שהפלסטינים שבחרו בארגון חמאס הם מטרות לגיטימיות. עצוב ככל שהדבר יהיה, רבנים מסוימים אפילו מחללים את ה' בכך שהם נותנים לגיטימציה למשוואה הזו שאינה מבחינה בין לוחמים ובין בלתי מעורבים.

חשבו לרגע על הדוגמאות הבאות: בהסתמך על ציטוט טבח הכנענים בסיפורם התנכ"י של שמעון ולוי שנענשו לאחר שאנסו את אחותם של השניים, הרב דב ליאור- מההתנחלות קרית ארבע בגדה המערבית, כתב לפני מספר שבועות  כי מפקדים בצבא הישראלי רשאים להעניש את אזרחי עזה ולהחריב אותה כולה. מה שהרב ליאור שוכח להזכיר לגבי  אותו סיפור הוא  שיעקב- אביהם של שמעון ולוי, גינה את האלימות שלהם ואמר " כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם...אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה".(בראשית מט, ה-ז)  

רב ידוע נוסף, שלמה אבינר, כתב לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלו כי בעוד שבימים כתיקונם חל איסור לפגוע בערבי חף  מפשע בעבור חטאו של ערבי אחר, "מלחמה היא מלחמה". הוא הצדיק את דבריו תוך שהוא מסתמך על הטענות שהשמיעו בנות הברית בעת ההפצצות על ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה. ברמה העקרונית הוא טען, על חיילים ישראלים להימנע מסיכון אזרחים, אבל לא כאשר "טרוריסטים מתחבאים בקרב אוכלוסייה אזרחית".

או אם ניקח לדוגמה את הרב ישראל רוזן, שכתב כי אלו שרצחו את הנער הפלסטיני מוחמד אבו-חדיר (ז"ל) הם  גרועים שבעתיים מיגאל עמיר אשר רצח את ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. עם זאת, רוזן מצטט את הפרשן מתקופת ימי הביניים רש"י בנוגע להרעבת אוכלוסיית האויב עד שיכנע, והביע תמיכה בכך שעל העזתים לסבול עד שימרדו בחמאס. עדיף שנפגע באזרחים מאשר שנסכן את חיילנו. עלינו להילחם בחמאס בשיטות שלו. 


William Sparkes/Demotix (Some rights reserved)

Members of a Jewish Temple study the Torah


ברוך השם כמה ישראלים-יהודים כתבו תגובות וטוקבקים והביעו שאט נפש מהאמירות הללו.  

אילו לרבנים הללו לא הייתה השפעה, לא היה צורך עז כל כך להגיב. אך זה לא המצב ולכן אנו חייבים להשמיע את קולנו. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בשנים 2008-9 לדוגמה, הרבנות הצבאית  הפיצה חוברת לרבנים המשבחת  אכזריות . הארגון שאני עומד בראשו, "רבנים למען זכויות האדם", שיחק תפקיד משמעותי במחאה הציבורית נגד המדיניות הזו. 

אחד מחברי הצוות שלנו,  הרב יחיאל גרנימן, מסביר בפשטות כי קריאה למותם של אזרחים בעזה היא חילול ה'. הוא מזכיר את דבריו של הרב קוק, "ששמירת מצוות וחיי דת אסור שיעמדו בסתירה ל'מוסר הטבעי'".. גרנימן טוען גם כי אנו, היהודים, סבלנו כל כך הרבה במהלך ההיסטוריה ולכן "אסור לנו לעלות על דל שפתינו רעיונות כאלה שמא מטורפים יפעלו על פיהם".  כחלק מקואליציית "תג מאיר" ביקשנו מאנשים לכתוב לרבנים הראשיים בישראלבבקשה שיגנו בפומבי את חילול היהדות המשתמע מאמירות הללו. עמיתנו בארגון "תרועה" –  קבוצת רבנים אמריקאית המקבילה לנו, פרסמו הצהרה דומה.

כדי להצדיק את עמדתו הקיצונית בנוגע לאזרחים בעזה, ציטט הרב ישראל רוזן את האקסיומה הרבנית "הבא להרגך השכם להרגו". אמרה דומה מופיעה בתלמוד וכל ילד ישראלי מכיר אותה. מעטים לעומת זאת מכירים את המשך הציטוט, התלמוד אכן מצווה עלינו להרוג את   הרודף אך רק במידה ואין דרך פחות קטלנית לעצור אותו. אם מישהו הורג את  הרודף למרות שניתן היה לעצור אותו באמצעים אחרים "באחד מאריו" הוא הופך לרוצח בעצמו.

אנו הישראלים האמנו פעם בעיקרון "טוהר הנשק". עיקרון זו עלה לנו מחיר כבד כיוון שפעמים רבות חיילים איבדו את חייהם כדי לא לסכן אזרחים ערבים חפים מפשע. היום רבים חושבים כי הערך הזה הוא "לא יהודי". אבל בהמשך הסוגיה בתלמוד ניתן למצוא  סיפור רלוונטי: אדון הכפר בא אל אדם אחד ואמר לו: אם לא תהרוג את פלוני (אדם מסוים) אהרוג אותך . הלך האיש אל רבא כדי לשאול אותו מה עליו לעשות . אמר לו רבא: "תיהרג ולא תהרוג" –והנימוק לכך: "מה ראית שדמך אדום יותר שמא דמו של חברך אדום יותר ?"

מסוגיה זו מן התלמוד (מסכת סנהדרין 72 א'- 74 א') עולים שלושה עקרונות בוחן עבור המטרה הצבאית הלגיטימית ביותר לכאורה:

  1. האם האמצעים ישיגו את המטרה?
  2. האם ישנה דרך פחות פוגענית להשגת המטרה?
  3. האם בעקבות הפעולה יפגעו בלתי מעורבים

אנו, רבנים למען זכויות האדם, ציטטנו לאחרונה מקורות יהודיים אשר מלמדים אותנו כי אלימות מובילה לאלימות (פרקי אבות פרק 2) וכי  " חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוותהדין " (אבות פרק 5). חוסר  צדק אינו מצדיק אלימות אך מסייע בהבנת מקורה.

עם תום הלחימה, בהתחשב בעובדה שאנו הצד החזק יותר, עלינו לשאול את עצמנו אם סיום הכיבוש והסרת המצור מעל רצועת עזה עשויים לשבור את מעגל האלימות.

אנו, רבנים למען זכויות האדם, עוררנו לאחרונה דיון ער בפייסבוק לאחר שפרסמנו פוסט ובו ציטוט של הויכוח התנכ"י בין אברהם אבינו ואלוקים על החלטתו להרחיב את סדום ועמורה כיוון שהאנשים שם היו רשעים. אברהם התנגד לחורבן הצפוי ושאל את אלוהים " אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע " (בראשית, י"ח, פסוק כ"ג) אלוקים מסכים לחוס על הערים אם יימצאו בהן לפחות עשרה צדיקים, אך כיוון שלא ניתן היה למצוא, המיט עליהן חורבן. אבל ברור שאלוקים רצה שאברהם יתווכח אתו משום שרצה לבחון את יכולותיו לשקול שיקולים מוסריים ולהפגין חמלה וביקורת. 

לרבנים אסור לעמוד מן הצד בעת מלחמה

כאשר חמאס יורה טילים על ישראל, ועל מנהיגיה להחליט כמה בלתי מעורבים יש לסכן כדי להגן על אזרחיה, כולנו מפסידים. יהיו כאלו שיאבדו את יקיריהם, לפחות בצד אחד, אם לא שניהם..  אך גם בהעדר תשובות ברורות ופשוטות, אנו צריכים שיהיו יותר "אברהמים" בקרבנו. אנו זקוקים לעוד אנשים שיפצירו בשרי הממשלה ובמפקדי הצבא להתדיין עם הציבור בנוגע לשימוש בכח וגבולותיו.

לרבנים אסור לעמוד מן הצד בעת מלחמה. עלינו לפעול למען החפים מפשע והבלתי מעורבים באשר הם, כדי שהם לא יספו עם הרשעים. כמו אברהם, עלינו להשמיע טענותינו ולהרים את קולנו ולא לפחד מפולמוס עם בעלי הסמכות ומקבלי ההחלטות. 


 הרב אריק אשרמן הוא רב בכיר ונשיא הארגון רבנים לזכויות אדם היושב בירושלים. 

 


 

RELATED ARTICLES

בישראל, עמותת "שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם" נותנת מענה לפרדוקסים כואבים

By: Rabbi Arik Ascherman
English | Español | Français | العربية

זכויות האדם ודעת הקהל בישראל: כעס מול פרגמטיות

BY: Dahlia Scheindlin
English | Español | العربية

האיום הנשקף מזכויות האדם

BY: Nicola Perugini & Neve Gordon
English | Español | العربية

דרושה: הנהגה דמוקרטית לישראל

BY: Tamar Hermann 
English | العربية

 

COMMENTS