הפרות על-לאומיות של זכויות מחייבות צורות חדשות של שיתוף פעולה

הפרות זכויות האדם הופכות יותר ויותר על-לאומיות, אולם אף ארגון אינו עוסק בהיבטי זכויות האדם של מדיניות החוץ של ישראל.


By: Jessica Montell
February 10, 2015

לפני מספר שנים לקחתי את שגריר ברזיל בישראל לראות את מצבן של הקהילות הבדואיות בגדה המערבית, שנמצאות בסכנת גירוש מיידי מיישוביהן באזור שישראל מייעדת להרחבת התנחלויות. תדרוכים כאלה הם חלק שגרתי מעבודת הסינגור שמבצעת קהילת זכויות האדם הישראלית. אולם יעדן של פעילויות אלה היה, באורח בלעדי כמעט, דיפלומטים ממערב אירופה ומצפון אמריקה.

האם ברזיל, שמעמדה בזירה הבינלאומית הולך ומתחזק, יכולה למלא תפקיד חיובי בקידום זכויות האדם בישראל-פלסטין?

פינוי הקהילות הבדואיות אכן הוקפא, הצלחה שניתן לייחס באורח ודאי כמעט למעורבות הקהילה הבינלאומית בנושא. זהו רק אחד מהישגיה הרבים של קהילת זכויות האדם המקומית בהם מילאה הקהילה הבינלאומית תפקיד מכריע. אולם, המילים "הקהילה הבינלאומית", מתייחסות למעשה ל"חשודים המידיים"  ממערב אירופה ומצפון אמריקה. בפעילויות הסינגור הבינלאומיות שלנו, שגריר ברזיל הוא החריג ולא הכלל.

ישראל נהנית מיחסים קרובים ביותר עם מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה, מבחינה כלכלית, צבאית ודיפלומטית. לכן, אך טבעי שארגונים לזכויות האדם יראו במדינות אלה יעדים לפעילויות הסינגור שלהם ויעודדו אותן לפעול בכלים שונים כדי לקדם כיבוד רב יותר של זכויות האדם בהקשר שלנו. אולם, לישראל יש קשרים ענפים ההולכים ומתרחבים עם מדינות ברחבי העולם. מדוע אין מדינות אלה משתתפות בשיח בנושא זכויות האדם?

התשובה, כך אני סבורה, אינה טמונה בחלוקת העולם למדינות המפרות את זכויות האדם ולכאלה המקדמות אותן. רבות מן האחרונות שייכות גם לקטגוריה הראשונה. החלוקה הרלוונטיות יותר היא בין מדינות הרואות בקידום זכויות האדם חלק מהאג'נדה של מדיניות החוץ שלהן, מסיבות שונות, לבין מדינות שאינן נוקטות בגישה זו. אין כל טעם שארגונים לזכויות האדם ינסו לערב את שגריר סין בעבודתם, אולם הדבר אינו נובע מההפרות הנרחבות והחמורות של זכויות האדם שמבצעת ארצו. סין אינה יעד אפקטיבי לפעולות סינגור, על אף קשרי המסחר הענפים שלה עם ישראל, כיוון שממשלתה רואה את זכויות האדם כעניינה הפנימי הבלעדי של כל מדינה ומדינה. התשובה אינה כה ברורה מאליה כשמדובר במדינות דמוקרטיות כמו הודו, על-פי דיווחים הלקוחה הגדולה ביותר של היצוא הצבאי הישראלי והשותפה הכלכלית השנייה בגודלה של ישראל באסיה. כפי שכתבה מיוריאל אסרף "לעיתים,  חששות בילטראליים הם חזקים יותר מכל אינטרס אחר, ובייחוד מזכויות האדם".

ישראל ממוקמת גיאוגרפית במערב אסיה, בטבורו של העולם הערבי. אולם, תפיסת העולם שלנו היא אֵירוֹפּוֹצֶנְטְרִית לחלוטין, ונראה שהדבר משפיע גם על קהילת זכויות האדם. לפיכך, שגריר הודו מעולם לא יצר קשר עם ארגונים מקומיים לזכויות האדם – אולם גם ארגונים אלה לא ניסו ליצור קשר עמו.

 אולם ישנם תחומים אפשריים רבים שבהם ניתן לעבוד  מול שותפים חדשים ומגוונים וליצור עמם שיתופי פעולה: למידה מאתגרים דומים, הצגת לקחים מניסיוננו שלנו ואפילו עבודה לקידום זכויות האדם במדינות שלישיות.

השיח בנושא בנאום תנועת זכויות האדם אינו נוגע רק ליחסים בין החברה האזרחית לבין הממשלות. הוא נוגע גם ליחסים בין ארגונים שונים בתוך החברה האזרחית עצמה. גם בתחום זה, ייתכן שארגונים לזכויות האדם מתמקדים יתר על המידה בצפון כדור הארץ.  השותפים הבינלאומיים שלנו כוללים בעיקר ארגונים בינלאומיים שבסיסם בארה"ב ובאירופה. אולם ישנם תחומים אפשריים רבים שבהם ניתן לעבוד  מול שותפים חדשים ומגוונים וליצור עמם שיתופי פעולה: למידה מאתגרים דומים, הצגת לקחים מניסיוננו שלנו ואפילו עבודה לקידום זכויות האדם במדינות שלישיות.

ארגונים ישראליים לזכויות האדם צברו ניסיון עשיר העשוי להיות שימושי מאוד עבור ארגונים דומים במקומות אחרים בעולם. פרויקט העיתונות האזרחית המיוחד שפיתחנו בבצלם פרץ דרך  חדשה בחשיפת הפרות, בהפניית הזרקור הציבורי אליהן ובקידום מתן דין וחשבון. מייסד הפרויקט הפך את היוזמה המקומית שלנו למודל בינלאומי, באמצעות ארגון וידרה שבסיסו בלונדון.  כיום משתמש ארגון וידרה במצלמות וידיאו לקידום זכויות האדם במדינות שונות ברחבי העולם.

אין לי ספק שארגונים באזורים אחרים בעולם פיתחו גם הם אסטרטגיות מקומיות מוצלחות שאותן נוכל ללמוד ולהתאים להקשר שלנו. ארגונים ישראליים מתמודדים עם השאלה כיצד יכול ארגון לזכויות האדם למלא תפקיד ביישוב סכסוך מבלי להפוך לארגון פוליטי. ארגונים באזורי עימות אחרים ברחבי העולם מתמודדים גם הם עם שאלה זו, ויכולים ללא ספק להציע נקודות מבט חדשות ותשובות שונות.

לאחרונה השתתפתי בפאנל שקיים ארגון אמריקאי ואשר עסק בעוינות העממית המופנית בעת מלחמה לארגונים לזכויות האדם בחברות שלנו. עמיתי בפאנל היו פעילים לזכויות האדם מקולומביה, רוסיה ודרום סודאן – לא מקבץ שישראל הייתה שואפת בדרך כלל כי ישוו אותה אליו. עם זאת, התקיים דיון פורה מאוד בנושא התוויית אסטרטגיות לקידום זכויות האדם במצבי עימות.

שליטה דתית בחוקי מעמד אישי מציבה אתגר נוסף בתחום זכויות האדם. בישראל, ממש כמו אצל רוב שכנותינו במזרח התיכון, דיני הדת חולשים באורח בלעדי על ענייני נישואין וגירושין, דבר הגורר בעיות בתחומים של זכויות נשים וחופש הדת.

המציאות הגיאופוליטית הרחבה יותר שלנו מקשה כמובן לקיים דיאלוג בנושא זה. ארגונים פלסטיניים לזכויות האדם הם חלק פעיל בחברה האזרחית באזור. בזכות רמות המומחיות והמיומנות הגבוהות שלהם, הם יכולים לתרום רבות לקידום זכויות האדם באזורנו. מומחים פלסטינים עוסקים בהכשרת פעילים לזכויות האדם במדינות ערב ומשמשים מודל למקצועיות. פעילים פלסטינים אף הגיבו על האביב הערבי במחוות של סולידאריות ותמיכה ממשית, כגון משלחות לבדיקת העובדות.

ארגונים ישראליים מוגבלים יותר ביכולתם ליצור שיתופי פעולה כאלה, בעולם הערבי במיוחד אולם גם במקומות מרוחקים יותר. לתנועה נגד הנורמליזציה (הפועלת להחרמת כל דבר ישראלי כל עוד ישראל מחזיקה פלסטינים תחת כיבוש) יש אפקט מצנן, לעיתים אפילו על קשרים עם ארגונים ישראליים לזכויות האדם.


Demotix/Gili Yaari (All rights reserved) 

Hundreds of rights groups attend a human rights day march in Tel Aviv. Israel has an extremely vibrant human rights community, yet there are no organizations addressing human rights in Israel’s foreign policy.


הפרות של זכויות האדם הופכות להיות על-לאומיות יותר ויותר, והן מחייבות סוגים חדשים של שיתוף פעולה. בישראל פועלת קהילת זכויות אדם נמרצת במיוחד, הכוללת ארגונים המתייחסים לכל היבטי הכיבוש הישראלי, כמו-גם לסוגיות פנים-ישראליות של זכויות האדם. אולם, אין בנמצא שום ארגון העוסק בזכויות האדם במדיניות החוץ של ישראל. מי יוודא למשל שההסכם החדש להשקעה בילטראלית בין ישראל ומִיאַנְמָר אינו מחמיר את הפרת זכויות האדם במדינה זו? מי ינטר את סחר הנשק של ישראל, המתנהל ללא כל פיקוח או תשומת לב ציבורית? הכתובת היחידה לסוגיות אלה הייתה, באופן מסורתי, ארגונים בינלאומיים שבסיסם בלונדון או בניו יורק. האם מתקבל על הדעת שארגונים לזכויות האדם בישראל ובמִיאַנְמָר, או בישראל ובניגריה (דוגמה אחת מני רבות למדינה שישראל מספקת לה נשק) יוכלו לפעול יחדיו כדי לפתח אסטרטגיה מצליחה להבטחת כיבודן של זכויות האדם?

התמודדות יעילה עם בעיות אלה תחייב אסטרטגיה הקרובה יותר ל"בומרנג רב כיווני" שהציע ססר רודריגס-גרביטו. הודו לא תשלב את השיח בנושא זכויות האדם ביחסיה עם ישראל עד אשר החברה האזרחית שלה תעביר לממשלתה מסר לפיו זכויות האדם במקומות אחרים הן סוגיה חשובה. הדבר נכון גם לגבי החברה האזרחית בישראל, שצריכה לדאוג לכך שממשלתנו תכבד את זכויות האדם בחו"ל.

הנחת המוצא בפילוסופיית זכויות האדם היא שזכויות האדם הן אוניברסאליות. בנאום של זכויות האדם הופך גם את קידומן לאוניברסאלי, ומטפח תחושת אחריות משותפת לקידום זכויות האדם ברחבי כדור הארץ.


ג'סיקה מונטל כיהנה במשך 13 שנים כמנכ"ל בצלם - המרכז הישראלי לזכויות האדם בשטחים. כיום היא עמיתת מחקר מבקרת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. עקבו אחריה בטוויטר @JessicaMontell.


 

COMMENTS